כתב העת "סוציולוגיה ישראלית" מקדיש גיליון מיוחד שיעסוק ביחסי הגומלין שבין מדע, טכנולוגיה וחברה. גיליון זה פתוח למאמרים המבוססים על גישות רב תחומיות המשלבות היסטוריה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה עם התחום של מדע, טכנולוגיה וחברה והממחישים את הרלוונטיות של שדה זה לחקר החברה בישראל/פלסטין.
 

שדה הידע המכונה ״מדע, טכנולוגיה וחברה״ (Science and technology Studies, STS) התפתח בשנות השבעים של המאה הקודמת מתוך ביקורת אפיסטמולוגית, היסטורית וחברתית על תפישת הידע המדעי והטכנולוגי כתוצר של תהליכי חשיבה רציונליים ואובייקטיביים המקדמים את הידע וההבנה של העולם לטובת האנושות כולה. מספר התפתחויות היסטוריות ומושגיות בשנות השישים בעיקר תרמו לשינוי התפישה המסורתית של המדע: א. גישות חדשות בפילוסופיה של הלשון ובלוגיקה ערערו את החשיבה הפוזיטיביסטית אודות הידע המדעי כאוניברסלי שאינו תלוי בזמן ומקום. ב. ספרו פורץ הדרך של תומס קון, אשר הראה שהידע המדעי מתפתח תוך כדי מעבר בין פרדיגמות מתחרות, השפיע רבות על הוגים בשדה זה. ג. תנועות חברתיות של קבוצות מגוונות התגבשו בשנות השישים במחאה על החימוש הגרעיני, צרכנות מואצת והתפתחויות טכנולוגיות אשר גרמו לפגיעות חמורות בסביבה האקולוגית. ד. באותן שנים, התארגנות של נשים, מיעוטים אתניים וגזעיים, להטב"ק ועוד חשפה את האופנים בהם המדע והטכנולוגיה מכוננים על ידי נקודת המבט של הקבוצות השולטות בתהליך ייצורם, ומשקפים את השקפת עולמם ואת האינטרסים שלהם. כתוצאה מתהליכים אלו התפתח תחום המחקר הבינתחמי המכונה ״לימודי מדע״ (מאוחר יותר ״לימודי מדע וטכנולוגיה״ Science and Technology Studies), הבוחן את המדע כמוסד מרכזי המכונן היבטים רבים של העולם בן-זמננו, ונשען על מספר הנחות יסוד ייחודיות:

• עיקרון הסימטריה: חקר המדע והטכנולוגיה צריך לעסוק לא רק בידע המקובל כנכון בעיני העוסקים בתחום מסוים, אלא גם בידע שנדחה על-ידם כשגוי ולא נכון. יש להציע הסברים סיבתיים מאותו הסוג הן עבור טענות הנחשבות אמיתיות והן עבור טענות הנחשבות לשקריות. משמעות עיקרון הסימטריה היא שהסברים חברתיים, משמשים לא רק להבנת נסיבות חיצוניות שהובילו לתיאוריות שגויות, אלא גם להסבר תיאוריות המקובלות עלינו כתקפות. גישה זו רואה בלמידת מחלוקות במדע וטכנולוגיה כדרך המאפשרת לבחון היווצרותו של ידע מבלי להניח א-פריורית את תקפותן של טענות אלה או אחרות.

• מצביות (Situated knowledge): כל ידע מדעי וטכנולוגי נוצר בזמן ומקום מסויימים, ולפיכך הוא חלק בלתי ניתן להפרדה מהמבנה החברתי, מהתרבות ומהתנאים המטריאליים בהם הוא מכונן. כדי לחקור גופי ידע, קטגוריות מושגיות, תיאוריות מדעיות ומכשור מדעי וטכנולוגי עלינו לעגנם בזמן ובמקום שבהם הם נוצרים ולפרק את הבנייתם כטבעיים והכרחיים.

• עיקרון הייצור המשותף (co-production): כדי להבין את התפתחות המדע והטכנולוגיה יש לבחון את התפקיד של מוסדות החוק, הפוליטיקה והמדינה בעיצובם, ולהיפך, אי אפשר להבין את התופעות החברתיות והפוליטיות או את התפתחות סוגי משטרים במדינות שונות מבלי לבחון את תפקיד המדע והטכנולוגיה בהתהוותם. הטענה היא שהסדר המדעי והסדר הפוליטי מעורבים זה בזה ומבנים זה את זה בו-זמנית. ידע, מומחיות, פרקטיקות טכניות ואובייקטים מטריאליים, כולם משמרים את המתח בין הסדר המדעי-רציונלי לבין הסדר הפוליטי-ערכי.  

​​

המחקר והדיון בתהליכים חברתיים של ייצור ידע מדעי וטכנולוגי העשירו את מדעי החברה והרוח במושגים חדשים כמו: עבודת גבול, אמינות (credibility), שחקנים לא-אנושיים (non-humans), היברידים ותהליכי טיהור, ארטיפקטים, ידע מקומי וידע ניבי (vernacular knowledge), מבחני עוצמה (trials of strength), מרכזי חישוב (centres of calculation), מכשירי קידוד (inscription devices), כלי-מוביל קבועים (immutable mobiles) ונקודת מעבר הכרחית (obligatory passage point).

 
הכתיבה החדשה על מדע וטכנולוגיה תרמה גם תובנות חשובות לדיונים על רשתות חברתיות, תהליכי סטנדרטיזציה, סיווג וכימות, פרפורמטיביות, מערכות תשתית, קהילות פרקטיקה, גלובליזציה, יחסי מרכז-פריפריה ומעבר של ידע ממקום למקום (travel of knowledge), מאפייניהם של טכנולוגיות מפציעות (emergent technologies), המשמעות של אובייקטיביות, תרבות חומרית, מצביות (situatedness) ואפילו על  מהות ״החברתי״ (the social)  והקשר בין "טבע" ל"חברה". 

ישראל נמצאת בחזית של ייצור ידע בתחומים שונים ובפיתוח של טכנולוגיות חדשניות, והשילוב של התפתחויות אלו במבנים החברתיים והתרבותיים הייחודיים של ישראל מבטיח כר פורה למחקר STS. להלן מספר דוגמאות לשאלות וסוגיות אפשריות בהצטלבות שבין סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ו-STS.  נשמח לקבל גם מאמרים בנושאים אחרים העוסקים במפגש בינתחומי זה.

​

• סוגיות מושגיות: האם ניתן להחליף מושגים סוציולוגיים בסיסיים במושגים מעולם ה-STS תוך כדי שמירה על הרלוונטיות של הזמן והמקום בישראל? למשל, כיצד, השימוש במושגים מעולם ה-STS מעמיק את ההבנה של סוכנות, כוח ואינטרס? האם אפשר להחליף את התפיסה הדיכוטומית של מרכז ופריפריה במונחים של זרימת ידע ופרקטיקות או להחליף אותה בתפיסה אזורית (רג׳יונליזם) בהקשר הגלובלי והמקומי?

• מעקב אחר אזרחים: בישראל יש תעשייה מפותחת ביותר של טכנולוגיות דיגיטליות לניטור ופיקוח אזרחים (surveillance), כשהפיתוח המקומי נמכר בכל העולם. התפתחות זו מעלה שאלות כמו: כיצד המדינה וגורמים פרטיים משתמשים בטכנולוגיות אלו למעקב אזרחי, כלכלי ובטחוני?  מהם המאפיינים של המעורבות של ישראלים ביישומים של טכנולוגיות אלו בחו"ל? איך השתמשו בטכנולוגיות אלו בתקופת הקורונה, ובאיזו מידה ממשיכים להשתמש בהן כיום למטרות אחרות?

• טכנולוגיות מגיחות: מהם יחסי הייצור המשותף (co-production)  בין טכנולוגיות מגיחות כגון ביג-דאטה, אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה עם הסביבה החברתית, הפוליטית והתרבותית? האם יתכן שמחקרים על טכנולוגיות אלו עוברים סטריליזציה וא-היסטוריזציה של סוגיות פוליטיות בהקשר של שינוי טכנולוגי? מהן ההשפעות של השימוש בבינה מלאכותית  ככלי של ניהול משאבי אנוש בתאגידים ובארגונים ציבוריים גדולים על מבנה הארגון, פרקטיקות ניהול והסובייקט הארגוני?

• מאגרי מידע לאומיים: אלו מאגרים קיימים? מהי ההיסטוריה והסוציולוגיה של הקמתם ותהליכי החקיקה ביחס אליהם, ולמה הם משמשים? 

• מדידה: מי מודד בישראל אנשים, סחורות, דברים, מחלות, התנהגויות וביצועים ברמה הלאומית והמקומית? מי ומה אינם נספרים, ומהן ההשלכות של ספירות ומדידות אלו? 

• אקולוגיה וסביבה: שדה זה הפך בעשורים האחרונים לדיסציפלינה בינתחומית עשירה. הסוגיות האפשריות הן רבות וכוללות היבטים של ניגוד אינטרסים בין הון, מדע ופוליטיקה, הכחדה, רגולציה מקומית, סטנדרטים מקומיים ואינדיקטורים בינלאומיים הקשורים לאקולוגיה וסביבה וצמיחה של קטגוריות סביבתיות. כיצד סוגיות אלה באות לידי ביטוי בהקשר של החברה בישראל/פלסטין. 

• חוק ומשפט: השילוב של טכנולוגיות חדשות יוצר בעיות שונות הדורשות רגולציה על-ידי החוק, התפתחות הקוראת לשילוב של STS בתוך התחום של משפט וחברה (Law and Social Studies). הצטלבות תחומים אלה מציעה הבנה מורכבת יותר של תחומי פעולה כמו פיטונט (patenting), רגולציות ממשלתיות של טכנולוגיות וחומרים עם פוטנציאל של סיכון, רגולציות המגדירות תנאים לצמיחתה של טכנולוגיה חדשה ושל היחסים בין מדענים וידע מדעי בסביבה ממשלתית ותאגידית. 

• רפואה: ישראל נמצאת בחזית של פיתוח טכנולוגיות רפואיות שונות הנוסעות (travel) בין ישראל לעולם מסיבות הקשורות גם לרגולציה, דיפלומטיה, אינטרסים כלכליים והגירה של מטפלים ומטופלים. דוגמא לשאלות מעניינות בתחום: איך נקבעים סטנדרטים אתיים שמאפשרים או מגבילים את השימוש בטכנולוגיות אלו? איך פערים בפיקוח המדינתי משפיעים על המיקומים הגלובליים בהם מיושם ידע שפותח בישראל? כיצד המרכזיות של ישראל בתיירות רפואית משפיעה על השירותים הניתנים לתושבי ישראל? כיצד המבנה המוסדי הייחודי של מערכת הרפואה בישראל – קופות החולים ושייכות בתי החולים -  משפיע על הקליטה של טכנולוגיות וצורות טיפול חדשות?

 

כאמור, אלו רק שאלות הממחישות את הכיוונים התיאורטיים להם אנו מצפים במאמרים לגיליון המיוחד.

 

הנחיות להגשת כתב יד לשיפוט:

1. הנחיות מפורטות להגשת כתב יד לשיפוט בכתב העת סוציולוגיה ישראלית מופיעות באתר כתב העת (או בקישור כאן).

2. הגשת מאמרים לשיפוט עבור הגיליון המיוחד תתבצע עד ה-1 במאי 2025. אנו מזמינים/ות את החוקרים/ות לשלוח כתבי יד לפי ההנחיות המפורטות על מנת להשתתף בגיליון המיוחד.

3. יש להגיש את כתב היד באמצעות הדוא"ל, לכתובת: socis@tauex.tau.ac.il

 

בברכה, העורכים/ות-אורחים/ות של הגיליון המיוחד:

ענת לייבלר, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר אילן | Anat.leibler@biu.ac.il

יובל יונאי, המחלקה לסוציולוגיה אוניברסיטת חיפה | yyonay@soc.haifa.ac.il

​

​