גיליון כג 1

יוני 2022 תשפ"ב

להורדת הגיליון המלא

עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - אנגלית

עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - ערבית

מאמרים:

למרות העמדה החיובית של המסורת הרב־תרבותית כלפי הכלה של קבוצות שאינן מאופיינות במערביות, חילוניות או ליברליות, הדיון בטיב הכללים שלפיהם יש לקדם חיים משותפים ראויים מתקיים במרחב מוסרי מקביל ומטוהר מתפיסות המוסר, הצדק והחברה הראויה של אותן קבוצות בדיוק. מאמר זה מתאר באמצעות המתודה האוטואתנוגרפית תהליך קבוצתי שבו נטלתי חלק, אשר ביקש לשרטט אלטרנטיבה קונספטואלית שתאתגר את החד־צדדיות הנורמטיבית המאפיינת את המודל הרב־תרבותי. תיאור קורותיי במסגרת קבוצת פעילים מעורבת מתמקד בחוויה הסובייקטיבית שלי בתוכה כסוציולוגית כבת חמישים אשר התחנכה בבית הגידול הביקורתי ומחזיקה בעמדות פרוגרסיביות בנושאי כלכלה, חברה ולאום, בתובנות שהתגבשו אצלי, ובשאלות שנותרו פתוחות עבורי בעקבות התהליך. אין מדובר במסמך המעמיד חלופה מגובשת למודל הרב־תרבותי אלא בשימוש בחומרים שמהם עשויה אוטואתנוגרפיה: הסתכלות מדוקדקת על חוויה סובייקטיבית כדי להבין הקשרים חברתיים ותרבותיים כלליים.

לכודים בין מעמד לאתנו־לאומיות: ג'נטריפיקציה פנים־ערבית בעיר המעורבת

יעל שמריהו־ישורון

מחקרים בסוציולוגיה אורבנית, ובפרט המחקר על ג'נטריפיקציה, מדגישים כיצד דחיקה מעמדית מצטלבת עם דחיקה גזעית או אתנו־ לאומית. המחקר המתואר כאן מאתגר נרטיב זה ומציג תופעה חדשה — ג'נטריפיקציה פנים־ערבית: ג'נטריפיקציה המובלת על ידי יזמים ערבים בעלי הון בעכו העתיקה, ואשר חושפת יחסים מורכבים בין מעמד לאתנו־ לאומיות. בהתבסס על ראיונות עומק עם יזמים ותושבים ערבים ועל ניתוח מסמכי מדיניות וכתבות בעיתונות, המחקר מראה כי יזמים ודיירי הדיור הציבורי נתונים בקונפליקטים בין האינטרסים והזהויות האתנו־ לאומיות שלהם ובין מעמדם. עוד הוא מתאר כיצד הג'נטריפיקציה הפנים־ערבית, הפועלת במציאות של מאבק גאופוליטי וכלכלה ניאו־ ליברלית, מעצימה מתחים בין מעמדות בחברה הערבית ומציבה אותם האחד מול השני בתחרות על הנכסים ועל צביון המרחב. ממצאי המחקר תורמים להערכה מחודשת של הצטלבות מעמד ואתנו־לאומיות באופן המכיר בהזדמנויות ובמחירים הכרוכים בג'נטריפיקציה עבור קבוצות מעמדיות שונות בקבוצת המיעוט האתנו־לאומית. כן הם מאירים היבט נוסף של הזהות המעמדית ככוח מפלג בקרב קבוצת המיעוט האתנו־לאומית.

נשואים חסרי פנים: פרגמנטציה של הקשר הדיסקרטי בעידן טינדר

מירב פרץ

האם אפליקציות היכרויות כמו טינדר משנות את אופיים של היחסים האינטימיים והמיניים, ומתוך כך גם את אופי הקשרים הדיסקרטיים שמחוץ לנישואים? את השאלה הזאת בחנתי בשיטת האתנוגרפיה הדיגיטלית: צפיתי ב־ 394 פרופילים של גברים נשואים אנונימיים — “חסרי פנים״ — באפליקציות טינדר ו־OkCupid, וראיינתי מרחוק 28 גברים מתוכם. סיפוריהם מלמדים על פניהם החדשים־ישנים של הקשרים הדיסקרטיים בעידן העכשווי. מצד אחד, השימוש של גברים אנונימיים באפליקציית ההיכרויות מוּנע לדבריהם מהשאיפה למלא את התשוקה המינית החסרה בנישואיהם, רטוריקה מוכרת ששימשה גם בתקופות קודמות הצדקה רווחת למעורבות של גברים בקשרים מחוץ לנישואים. מצד שני, האפשרויות שהאפליקציה מזמנת מתורגמות לטקטיקות חדשות שמסייעות לגברים אלו לכוון מראש את הקשרים המשניים שלהם, למקד אותם, לממשם, להסתירם, לנהלם ולסיים אותם. בפרט, הם מגייסים את התשתית הטכנולוגית כדי לעצב את הקשרים הדיסקרטיים ואת הרגשות המעורבים בהם כמקוטעים, פרגמנטריים, להגביל אותם לתחום המיני ולשמור על אופיים הארעי והחשאי. כך, האפליקציה מסייעת להם גם לממש את רצונם לקשרים מחוץ לנישואים וגם לנהל קשרים אלו בדרכים שממזערות את הסיכון לנישואיהם. מבחינה זו, נראה שהטכנולוגיה החדשה משכללת את הסדר המונוגמי המסורתי יותר מאשר היא משבשת אותו.

פוסחים על שלושת הסעיפים: מתח, העשרה ואיזון בקרב הורים עובדים ולומדים

ליאת קוליק

מחקר זה התמקד בקונפליקט תפקידים, העשרה ואיזון בין תפקידים ובחן את הקשר בינם ובין רווחה נפשית בקרב הורים עובדים ולומדים בשלוש מערכות: משפחה–עבודה, משפחה–לימודים ועבודה– לימודים. מדגם המחקר כלל 256 משתתפים (161 נשים ו־95 גברים), והנתונים נאספו באמצעות קישור מקוון בדגימה לא הסתברותית. בשלוש המערכות נמצאו קשרים בין קונפליקט התפקידים וההעשרה ובין רווחה נפשית, ואולם תבנית הקשרים האחרים בין המשתנים שונה בכל אחת מהמערכות. העוצמה הנמוכה ביותר של קונפליקט תפקידים נמצאה בממשק בין המשפחה לעבודה ובין הלימודים לעבודה, והעוצמה הגבוהה ביותר נמצאה בממשק בין הלימודים למשפחה ובין העבודה ללימודים; תחושת האיזון הנמוכה ביותר נמצאה במערכת המשפחה–לימודים. גברים חווים תחושת איזון כללית גבוהה יותר מנשים, ואילו עוצמת קונפליקט התפקידים הכללי גבוהה יותר בקרב נשים, אך לא נמצאו הבדלים מגדריים בחוויית ההעשרה. הממצאים מבליטים את תרומת המשפחה להעשרת הורים עובדים ולומדים בחברה הישראלית, ואת עמידות תחום העבודה בפני חדירוּת הדרישות של המשפחה והלימודים.

מאמרי סקירה:

אי־שוויון מעמדי בבריאות ובתמותה בישראל: סקירה תאורטית ואמפירית

יצחק ששון ועתליה רגב

כמו במדינות אחרות, גם בישראל קיים קשר הדוק בין מעמד חברתי־כלכלי ובין בריאות, והוא הלך והתחזק בעשורים האחרונים. בעלי רמות גבוהות של השכלה והכנסה נהנים מבריאות פיזית וקוגניטיבית טובה יותר, משיעורי תחלואה נמוכים יותר ומתוחלת חיים גבוהה יותר. על אף חשיבותם של הפערים המעמדיים בבריאות ולמרות היותם זירה מרכזית של אי־שוויון חברתי, הנושא זכה לתשומת לב מועטה במחקר הסוציולוגי בישראל. על רקע זה בולט במיוחד היעדרן של תובנות סוציולוגיות חשובות לגבי אי־השוויון בבריאות, מקורותיו ודרכי ההתמודדות עימו מהשיח הציבורי והאקדמי. במאמר זה מוצגת סקירת הספרות התאורטית העוסקת בפערים המעמדיים בבריאות, ומודגשות שלוש גישות: תאוריית אורח החיים הבריא, תאוריית מהלך החיים ופרדיגמת הדחק הכרוני. לאחר מכן משורטטת תמונת מצב אמפירית של הפערים המעמדיים בבריאות ובתמותה בישראל, ומתוארות המגמות בפערים אלו בעשורים האחרונים. לבסוף, מתוך החיבור של שני אלה, מתוארים דפוסים ותהליכים ייחודיים לחברה הישראלית בהשוואה למתרחש בעולם, ומוצעים כיווני מחקר שיש בהם פוטנציאל רב למחקר המקומי על אי־שוויון בבריאות.

התמורה הגדולה כתאוריה כלכלית־פוליטית: המסר של פולני לתנועות השמאל בעידן המשברים הגדולים

אריה קרמפף

חיבור זה מבקש לפענח את העניין המחודש שרבים מוצאים בהגותו של קרל פולני בשנים האחרונות, ובפרט בספרו התמורה הגדולה. ייחודו של פולני בכך שהוא מציע ביקורת של המשטר הקפיטליסטי שאינה מבוססת על הנחות יסוד מרקסיסטיות, ואף קוראת עליהן תיגר. פולני, כך אטען במאמר, מציע שלוש טענות יסוד המאתגרות גם את השיח של הימין הליברלי וגם את השיח של השמאל החברתי. ראשית, את הכוח המניע של התמורה הגדולה במאה התשע־ עשרה הוא מייחס לתהליך הגלובלי של בינאום הכסף (גלובליזציה פיננסית), ולא לגורמים מקומיים. שנית, הוא מצמצם את תפקידה של מלחמת המעמדות בעיצוב הקפיטליזם המודרני; לתפיסתו, ליחסים בין מדינות הלאום ובין המערכת הכלכלית הבינלאומית היה תפקיד משמעותי יותר בעיצוב המשטר הקפיטליסטי במאה התשע־עשרה והעשרים. שלישית, נקודת התורפה של המשטר הקפיטליסטי לדידו אינה אי־השוויון שהוא יוצר, אלא הפגיעוּת שלו כתוצאה מחוסר יציבות ומפגיעה בתשתית האנושית, החברתית והטבעית המאפשרת אותו. טענות אלו מסבירות מדוע רבים מוצאים אצל פולני תשובות לשאלות העולות מחדש בעידן המשברים הגדולים בתחילת המאה העשרים ואחת.

הערה על מחקר:

הפאנל האינטרנטי ההסתברותי היחיד במדינת ישראל: ייצוגיות, דגימה הסתברותית, ותהליך הגיוס המורחב לפאנל

סיגל אלון, ענת אורן וקארין בלנרו

הערת מחקר זו מציגה את הפאנל האינטרנטי ההסתברותי היחיד במדינת ישראל, שפותח ונבנה על ידי מכון ב. י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב. מתוארים בה ייחודיותו של הפאנל האינטרנטי ההסתברותי ושימושיו האפשריים בהשוואה לפאנלים האינטרנטיים הקיימים בישראל, וכן האופן שבו נבנה מדגם הפאנל. הגיוס לפאנל ושימורו הם הליך מורכב הכולל את המרכיבים הבאים: בניית מדגם ייעודי המבוסס על דגימה הסתברותית מתוך מסגרת דגימה – דגימה אקראית של פרטים ממאגר מרשם האוכלוסין; שילוב שיטות גיוס לפאנל (באמצעות הטלפון והדואר) להגברת הייצוגיות; ורענון מתמיד של הפאנל. הליך זה, שנעשה בשקיפות מלאה כנדרש, מקנה לפאנל יתרונות מתודולוגיים במחקר על פני כל הפאנלים האחרים הקיימים כיום בישראל, למשל יכולת לחשב את טעות הדגימה. זהו הפאנל היחיד בישראל העומד בהלימה לסטנדרטים המתודולוגיים הגבוהים ביותר, והוא יכול להחליף סקרי פנים אל פנים או סקרים טלפוניים. איכותו המתודולוגית גבוהה ביותר, ועלותו נמוכה בהשוואה לעלויות של שיטות האיסוף המסורתיות.

מפגשים סביב ספרים:

אלימות מצד המדינה: גרמניה הנאצית בשנים 1938–1941 / עמנואל מרקס