גבריות, צבא וחברה: ההיסטוריה המושתקת של אלימות מינית בגברים בישראל

ניסים אבישר

תקציר. פגיעות מיניות המכוונות כלפי גברים נכחו לאורך ההיסטוריה האנושית בתרבויות שונות, אך מדובר בתופעה מושתקת שהשיח הציבורי והאקדמי עליה חדש יחסית. עיקר המחקר והשיח העולמי על הנושא החלו בשנות התשעים. בישראל, מחקר וכתיבה מקצועית העוסקים בגברים כקורבנות תקיפה מינית מופיעים פה ושם בשנים האחרונות, אך עודם נדירים. הבנה של ממדי התופעה ומאפייניה, והבנת היחס הציבורי כלפיה, מחייבות התייחסות לסביבה החברתית־ תרבותית שבתוכה היא מתרחשת. מאמר זה בוחן את תופעת הפגיעות המיניות המכוונות כלפי גברים בהקשר המקומי ולאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, בניסיון להבין את היחס הציבורי כלפי התופעה לאור ההקשר החברתי־תרבותי — במעגל המגדרי, הצבאי והלאומי. המאמר מציג סקירה נרטיבית סמי־שיטתית המתבססת על שלושה סוגי מקורות: מן האקדמיה, מן העיתונות, ופרסומי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי פגיעה מינית. על בסיס הסקירה נעשה ניתוח היסטורי שנחלק לשלוש תקופות מובחנות. לבסוף מוצעים שלושה כיווני פעולה שעשויים לתרום למניעה ולצמצום התופעה, לקידום ענישה הולמת לתוקפים ולהכרה בקורבנות. מילות מפתח: החברה הישראלית, פגיעות מיניות, גבריות, מגדר, מיליטריזם, סקירה היסטורית

​

לרקוד על שני שדות בעת ובעונה אחת, או: מדוע התיאוריה הביקורתית "מנוצלת לרעה"

אורי שורץ

תקציר. בחודשים שאחרי שבעה באוקטובר נשמעו בישראל האשמות בדבר "ניצולה לרעה" של התיאוריה הביקורתית. טענתי היא כי אין זה מקרה: התיאוריה הביקורתית מועדת מטבעה להיתפס כמנוצלת לרעה, בשל המיקום המבני של הפרויקט הביקורתי. פרויקט זה מבקש לפעול בשני שדות במקביל: לייצר ידע בשדות אקדמיים כדי לחולל תמורה בשדה הפוליטי. זהו מהלך לולייני ומסוכן, שכן כאשר ידע עובר בין שדות, משתנים בהכרח משמעותו ושימושיו. לעיתים ידע ביקורתי מושאל לפרויקטים שאינם חולקים את האופק המוסרי ההומניסטי של התיאוריה הביקורתית. במקרים אחרים, התנועה לשדה הפוליטי מביאה למורליזציה של הסוציולוגיה ולאימוצה של "לוגיקת המשפט", ההופכת את המציאות ממושא־הסבר למושא־שיפוט. כדי להתמודד עם סיכונים אלו ולהגן על הפרויקט הביקורתי, על המחקר הביקורתי להפריד בין הסבר אנליטי ובין שיפוט נורמטיבי (אך לא בין האנליטי לפוליטי; להפך: מהלך זה נועד דווקא לשימור הרלוונטיות הפוליטית של הידע הסוציולוגי), להגן על האוטונומיה של השדה האקדמי, ולפתח רפלקסיביות ביחס לפרפורמטיביות של הידע ואחריות ביחס לאופני הניכוס האפשריים שלו.

מילות מפתח: ביקורת סוציולוגית, תיאוריה ביקורתית, שדות

 

“אני הכי גבר בתכנון משפחה״: קשירת צינור הזרע וגבריות בישראל

נוגה פרידמן

תקציר. וסקטומי (ניתוח קשירת צינור הזרע), אחד מאמצעי המניעה המועטים המיועדים לגברים, יכול לקדם תיקון של חלק מאי־השוויון המגדרי של נטל הפריון, אך בישראל הוא אינו מוכר כמעט. מחקר זה הוא הראשון שבוחן את התופעה בישראל ואת חוויות החיים של גברים שעברו את הניתוח, באמצעות 15 ראיונות עומק חצי־מובנים ומתוך הישענות על מתודולוגיה פמיניסטית. מן הממצאים עולה כי גברים בישראל שבוחרים לעבור את ההליך לקשירת צינור הזרע נתונים לביקורת שעניינה חשד בגבריותם ואיוּם החרטה על ביצוע ההליך. ביקורת זו מגלה שגם הגוף הגברי הוא זירה ממושטרת המפוקחת על ידי השיח מעודד הילודה. בתשובה לביקורת, משתתפי המחקר מצדיקים את בחירתם באמצעִי מניעה זה באמצעות הישענות על ערכים המזוהים עם גבריות, כגון רציונליות ואינדיווידואליות, כך שביצוע קשירת צינור הזרע יכול גם להישען על תפיסות מגדריות מסורתיות.

מילות מפתח: וסקטומי, גבריות, אמצעי מניעה, פרו־נטליזם, מגדר

​

הפרנסה היא האחריות של בעלי: אלקוואמה (القوامة) והאדפטציה של תסריט החוזה המגדרי בקרב נשים מוסלמיות קרייריסטיות

עמליה סער, ערין הווארי, נור פלאח

תקציר: המאמר עוסק בתפיסת העבודה בשכר בקרב נשים מוסלמיות דתיות בישראל, ומתמקד בשימוש שלהן במושג הקוראני אלקוואמה, מושג פטריארכלי לכאורה המכפיף נשים לבעליהן, אך נשים מאמינות רבות מבכרות לראות בו עיקרון של חמלה ולא של אי־שוויון. לתפיסתן, עקרון אלקוואמה מאפשר לנשים לעבוד בשכר מחוץ לבית אם הן רוצות בכך, אך פוטר אותן מאחריות לפרנסת המשפחה, וזו מוטלת בלעדית על בני זוגן. בהתבסס על 36 ראיונות מובנים למחצה, אנו מנתחות את המהלך הפרשני שנשים עושות כחלק מהמאמץ המתמשך שלהן לממש את עצמן כנשים מודרניות דתיות מול דיכוי רב־ממדי, ומוצאות שהמהלך מגלם אמביוולנטיות: הן מבקשות להשתלב בזירה הציבורית, לייצר זהות מקצועית, להשתכר באופן עצמאי ולקדם צדק מגדרי, בלי לוותר על ההגנה המגדרית המסורתית מול שוק עבודה תחרותי, גזעני ומפלה, שמלכתחילה פוגעים בסיכויי ההצלחה שלהן. תרומת המאמר היא בחשיפת גרסה דתית־תרבותית ספציפית של תסריט “החוזה המגדרי“ המוכר בחברות רבות, והתחקות אחר הסוכנות של הנשים שמעניקות לו תרגום תרבותי ודתי.

מילות מפתח: נשים בשוק העבודה, נשים מוסלמיות, החוזה המגדרי, סוכנות

​

וַתַּכִּירֵנוּ לַעֲמֹד לְפָנֶיךָ: אתנוגרפיה של ריטואלים לציון הימים הנוראים בקהילה רפורמית

אלעזר בן לולו

תקציר. קהילות דתיות בנות זמננו מחשבות מסלול מחדש: מגדירות את גבולות הכניסה אליהן והיציאה מהן, מתמודדות עם התרחשויות תרבותיות אוניברסליות, מגיבות ליחסי כוח מקומיים ומבקשות לספק לחבריהן מענים זהותיים משתנים, למשל הכרה בגיוון מגדרי. בישראל, היהדות הרפורמית מהווה כר פורה לבחינת הממשק בין דתיות לליברליות, לנוכח העובדה שמדובר בקהילה לא אורתודוקסית שחורתת על דגלה את ערך השוויון המגדרי. מאמר זה, המבוסס על ניתוח אתנוגרפי של שני מעמדים לציון הימים הנוראים — תשליך ותפילת כל נדרי — בוחן כיצד נשים ולהט“ב מבצעים ומפרשים את הריטואלים הללו בקהילה הרפורמית. לטענתי, השתתפותם מגלמת בחירה פוליטית לסימון זהויות מגדריות ומיניות ולכינון פוליטיקה פמיניסטית קווירית במרחב הטקסי היהודי. הנוכחות של רבה לסבית ויצירת תפילות ומחוות טקסיות חדשות מייצרות מגוון רחב של פרשנויות מגדריות, דתיות ופוליטיות לריטואל, המערערות נורמות ודפוסים הטרונורמטיביים. הקהילה הרפורמית מתהווה כך כסוכנות של התנגדות מול תופעות הדרה לא רק על רקע דתי ליברלי, אלא גם על רקע מגדרי ומיני בזירה הדתית בפרט ובמרחב הציבורי בכלל.

מילות מפתח: אתנוגרפיה, חגי ישראל, הקהילה הרפורמית, ריטואלים, להט“ב, מגדר

​

המקורות וההקשרים הגלובליים של המשבר הישראלי בן זמננו

עודד היילברונר

תקציר. תחילת המאה העשרים ואחת יצרה גל עוצמתי של זעזועים גיאופוליטיים, כלכליים, אקולוגיים וסביבתיים. היא הביאה עימה עידן חדש של תחרות גיאופוליטית, ערערה את המזרח התיכון, יצרה מתחים באיחוד האירופי, חשפה קווי שבר פוליטיים ישנים בכמה מארצות המערב ויצרה איומים סביבתיים. אלה בתורם הולידו מחאות והפגנות המוניות, מנהיגים ותנועות פופוליסטיות ומהומות סטודנטים, בעיקר בארצות הברית, בקנה מידה שלא נראה מאז סוף שנות השישים. את סדרת המשברים שחווה ישראל בשנים האחרונות, בעיקר סביב המהפכה המשטרית ומתקפת החמאס בשבעה באוקטובר, לא נכון לראות רק בהקשר המקומי; יש להבינה כחלק מתגובה גלובלית לאי־היציבות העולמית. האיומים על הדמוקרטיה הישראלית והתגובות להם, והחמרת האיומים הביטחוניים, הם חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מתהליך גלובלי. המאמר משרטט קווי מתאר גלובליים לאורך כמה פרמטרים התלויים זה בזה והמסבירים במידה רבה את אי־הסדר העולמי: שינויים באופיו של הקפיטליזם, מערכות היחסים בין מקורות אנרגיה, תיעוש, מדיניות סביבתית ופוליטיקה, עליית הפופוליזם וירידת קרנו של הליברליזם, מרחבים גיאופוליטיים חדשים ודפוסים חדשים של תקשורת ומדיה.

מילות מפתח: ישראל, דמוקרטיה, מהפכה משטרית, גלובליזציה, פופוליזם, אי־סדר עולמי

​

בין מרכז לפריפריה: פערים בשביעות רצון מטופלים בדבר יישום חוק זכויות החולה, התשנ״ו־1996

קרן סמיונוב־טל

תקציר. ישראל מחויבת, מכוח חוק זכויות החולה, התשנ“ו־1996, לספק שירותי בריאות מכבדים ואיכותיים לתושביה. אולם למרות מטרת המחוקק, לא ברור אם זכויות משפטיות מיושמות באופן שווה לכלל התושבים. מחקר זה בוחן כיצד מטופלים תופסים את מידת ההגנה על זכויותיהם הרפואיות במהלך האשפוז ובודק אם קיימים פערים בין שביעות הרצון של מטופלים המאושפזים במרכז לזו של מטופלים המאושפזים בפריפריה. מהממצאים עולה כי ברוב נגזרות החוק, מטופלים רבים סבורים כי זכויותיהם הרפואיות נשמרו חלקית. הממצאים אף מצביעים על פערים ניכרים בין המרכז לפריפריה בשביעות הרצון של מטופלים; מטופלים בבתי חולים במרכז סבורים כי זכויותיהם הרפואיות נשמרות במידה רבה יותר מאשר מטופלים בפריפריה. המחקר אף מראה כי ייתכן שפערים אלו קשורים לציפיות ולתודעה המשפטית של המטופלים, שיכולות להשתנות לפי זהות תרבותית, דתית, לאומית ומגדרית. הדיון בממצאים נערך לאור הספרות העוסקת בפערים בשביעות רצון של מטופלים, בתודעה משפטית ובהקצאת משאבי בריאות, תקציבים וכוח אדם.

מילות מפתח: חוק זכויות החולה, שביעות רצון מטופלים, תודעה משפטית, פערים בבריאות, מרכז-פריפריה

​

​

ביקורות ספרים

​

עפרה בן־ישי

על: יורים ולא בוכים: המיליטריזציה החדשה של ישראל בשנות האלפיים / יגיל לוי

​

עמליה סער

על: Castoffs of Capital: Work and Love among Garment Workers in Bangladesh \ Lamia Karim

​

טליה דיסקין

על: ציונות מבטן ומלידה – הילודה ביישוב ובמדינת ישראל בראשיתה: מניעתה ועידודה, 1918–1960 / לילך רוזנברג־פרידמן

​