top of page

גיליון כא 1

אוקטובר 2020 תשפ"א

מסה לזכרו של ד"ר אבי קורדובה / גיל אייל

 

ידיעת האחר וידיעה עצמית באמצעות האחר: גילוי וכיסוי בסוציולוגיה של התרגום

יהודה שנהב-שהרבני

הסוציולוגיה של התרגום נבחנת בסקירה זו בשלושה הקשרים: הסדר העולמי, הסדר הדיסציפלינרי והסדר האפיסטמולוגי. בסדר העולמי, הסוציולוגיה של התרגום חזקה במדינות הסמי–פריפריאליות של אירופה וחלשה במדינות דוברות האנגלית. בסדר הדיסציפלינרי היא נעדרת מן השדרה המרכזית של הסוציולוגיה ונוכחת בעבודה של סוציולוגים בשדות ידע מקבילים כמו לימודי תרגום, לימודי תרבות, לימודים פוסטקולוניאליים ואנתרופולוגיה. בסדר האפיסטמולוגי היא פורשת טווח של מסומנים המרחיבים את היקפו של מושג התרגום כדימוי (ומטפורה) ומחלישים את מעמדו האונטולוגי (כפרקסיס). סקירת הסוציולוגיה של התרגום מלמדת על הומולוגיה בינה ובין מושא המחקר שלה ומזמנת דיון בשאלת הייצוג בתרגום, באפשרויות התרגום בין שדות ידע וביחסים בין שפה ומטא–שפה.

כינונו של הקו השחור: השאלה החרדית בסוציולוגיה של ישראל

נסים ליאון

בשנים האחרונות תופס חקר החרדים מקום בולט בסוציולוגיה של ישראל ובחקר התפתחותה של החברה הישראלית. במאמר סקירה זה אני מבקש לחזור אל עבודות יסוד אחדות בחקר החברה החרדית בישראל, במיוחד אל מחקרים שנכתבו בדיסציפלינה הסוציולוגית. התחקות אחר טענותיהם, מתוך התייחסות למציאות הפוליטית והחברתית שבה באו לעולם, מסייעת להבין כיצד כונן "קו שחור" מדומיין החוצץ אנליטית בין "החרדים" ובין החברה הכללית; כיצד הפכו החרדים מאתגר אידאולוגי ומושא למחקר עיוני, שולי יחסית, לאתגר פוליטי ומושא למחקר מעשי בולט. ייתכן הדברים עשויים להסביר גם כיצד זה לא פגשה עד כה המגמה הביקורתית בסוציולוגיה הישראלית את חקר החברה החרדית, וכיצד לא נדונו עד כה בשיטתיות יחסי הכוח המתנהלים בין החרדים ובין המדינה והמוסדות החוקרים אותם.

 

מקומיות לא מקומית: אתגרים וסתירות בפוליטיקה האלטרנטיבית של הבוחרים בחיי פשטות בישראל

עינת זמבל ואורנה ששון־לוי

מאמר זה עוסק באתגרים המאפיינים את הסאב–פוליטיקה הסביבתנית של אזרחים הפונים לפעילות פוליטית פרטית ויומיומית מתוך ניכור כלפי הפוליטיקה המדינתית. המאמר מתמקד בפעולתם הפוליטית של ישראלים הבוחרים באורח חיים של פשטות מרצון משיקולים סביבתיים. מתוך הכרה בחשיבותו של המרחב עבור סביבתנים, אנו שואלות כיצד הבוחרים בפשטות תופסים את המרחב וכיצד תפיסות אלו מעצבות את פעולתם הפוליטית. ניתוח ממצאים שעלו מראיונות עם אנשים הבוחרים בחיי פשטות מראה שתפיסתם הפוליטית מגלמת מתח אינהרנטי בין שלוש רמות מרחביות: הגלובלית, המקומית והביתית. מצאנו שבעוד שתודעתם הפוליטית מתייחסת לרמה הגלובלית, הפעולה הפוליטית שלהם מתמקדת כל כולה בבית ובפרקטיקות דומסטיות. בין שתי הרמות המרחביות הללו, הפוליטיקה שלהם נותרת מנותקת מההקשר המקומי, ונעדרים ממנה נושאים פוליטיים ישראליים וסוגיות כמו אי–שוויון מעמדי, אתני, מגדרי או לאומי. לגישתם של הבוחרים בפשטות, ה"מקומי" יכול להתקיים בכל מקום בעולם, ולכן אנו טוענות שזוהי דה–פוליטיזציה של המרחב המקומי, או "מקומיות לא מקומית". על רקע הדיון במתחים הכרוכים בסאב–פוליטיקה הסביבתנית, המאמר מציג את המורכבות של הפרטת הפוליטי בעידן של סיכונים סביבתיים.

 

"כנגד כל הסיכויים": מניעים של מובילי יוזמות אלטרנטיביות בחינוך הערבי בישראל

עירית הרבון

מוטיבציות להשתתפות בפעולה קולקטיבית נידונות במחקר זה כמה עשורים. אנשים נוטים להימנע מהשתתפות בפעולה קולקטיבית כשהם יודעים שיוכלו ליהנות מרווחיה גם אם לא יקחו בה חלק, לא כל שכן כשהם משתייכים לקבוצת מיעוט, המתמודדת עם דיכוי מתמשך מצד המדינה ועם קושי ניכר לגייס משאבים. אולם מחיר אי–הפעולה והשפעתו כמעט שלא זכו להתייחסות במחקרים בתחום. במחקר זה מוגדר מחיר אי–הפעולה כעלות שכוללת לא רק את הפסד התועלות הצפויות מהפעולה אלא גם הפסד הערך ייחודי הנובע מעצם ההשתתפות בפעולה, ללא קשר לתוצאותיה. עלות זו כוללת גם את המחיר האינסטרומנטלי והרגשי של הוויתור על מימוש המשאבים שהושקעו בפעולה. באמצעות ניתוח שלוש יוזמות חינוכיות של הורים המשתייכים למיעוט הפלסטיני בישראל, המחקר מראה שהתפתחות פעולה קולקטיבית של קבוצת מיעוט קשורה בתפיסותיהם הסובייקטיביות של מוביליה לגבי עלויות אי–הפעולה. כך אפשר להסביר מדוע מתקיימות פעולות קולקטיביות לשינוי גם כאשר הסיכונים והמחירים גבוהים ומאיימים.

 

סולידריות לאומית כשותפות סוד: תובנות מניתוח תוכנית הריאליטי "האח הגדול" כמועדון חברתי

דני קפלן

הספרות הענפה על הבניית לאומיות מתמקדת ברובה בתפיסה של לאומיות כזהות קולקטיבית, וממעטת לעסוק בשאלת הסולידריות בין חברי הקולקטיב ובאופן שסולידריות ניזונה מקשרים בינאישיים. המאמר מציג שימוש במודל תאורטי חדש לחקר סולידריות אזרחית–לאומית כמועדון חברתי. המודל מודגם באמצעות תובנות מניתוח שניוני של נתונים ממקרה בוחן של תוכנית האח הגדול בישראל. השתתפות הקהל בתוכנית מנותחת הן כמועדון חברתי והן כמופע חברתי קולקטיבי, במטרה לבחון כיצד חוויה של שותפות סוד הנרקמת בין המשתתפים לצופים ובין הצופים לבין עצמם מזינה רגשות של סולידריות קולקטיבית. פורמט התוכנית מבנה מגוון מנגנונים של אינטימיות פומבית ויוצר דפוסים שונים של הדרה והכללה שבאמצעותם הקהל עובר מהלך כפול — מזר לחבר ומצופה למשתתף. במהלך זה גלום הן ההיבט הרגשי של איש סוד והן ההיבט הפרפומרטיבי של שותף לדבר עברה. מוצע כי שני היבטים אלו תורמים לחוויה של סולידריות קולקטיבית ומבדלים אותה משאלות של זהות קולקטיבית.

 

דימוי גוף בקרב הומוסקסואלים דרוזים בישראל כמשתקף במפגש וירטואלי: בין שמרנות לחתרנות

ניקולא יוזגוף אורבך

במאמר זה נבחן לראשונה דימוי גוף בקרב הומוסקסואלים דרוזים בישראל והשתנותו כתלות במרחב ובמדדים דמוגרפיים נבחרים, כפי שעולה מניתוח כרטיסים באתר ההיכרויות המוביל בקהילה הלהט ב"קית "אטרף דייטינג". סוגיית דימוי הגוף בקרב הומוסקסואלים נדונה בהרחבה בספרות המחקר ממגוון זוויות דיסציפלינריות במדעי החברה והרווחה. באמצעות הגוף סולל הפרט, אם מרצון אם לאו, את דרכו אל לב הקונצנזוס החברתי–תרבותי. הומוסקסואלים דרוזים בישראל, שהם מיעוט בתוך קבוצת מיעוט, משתמשים אף הם בגופם ובייצוגי גופם ככלי מסייע בהשתלבות במרחב ובמסגרות העל ההטרונורמטיביות הלאומיות שהם חיים בהן. במחקר נבחנו 90 פרופילים של הומוסקסואלים דרוזים מישראל החיים במרחב הדרוזי ומחוצה לו (בערים היהודיות), ונבדקו האופן שבו הציגו את גופם וזהותם והדימויים שבהם השתמשו כדי לתאר את עצמם. לשם השוואה נותחו גם 150 פרופילים של יהודים, מוסלמים ונוצרים החברים באתר. נמצא כי למיקום הגאוגרפי, לגיל, להשכלה ולזיקה לדת שציין הנחקר בכרטיסו יש קשר חזק לתפיסת הגוף והזהות ולפתיחותו ביחס למיניותו, לזהותו ההומוסקסואלית ולמראהו החיצוני.

 

מפגשים סביב ספרים

פאנל מיוחד על ספרה של הנרייט דהאן כלב, "נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה"

השיבה אל מעמד הפועלים / נסים ליאון

שוליות צולבת כהיעדר הכרה בהיעדר הכרה / רקפת אפרת לבקוביץ'

נשים נאבקות בעוני: להיות פוליטי בין היומיומי להרואי / גל לוי

 

ביקורות ספרים:

ישי רוזן-צבי

על: Modernity and the Jews in Western social thought \ Chad Alan Goldberg

נווה פרומר

על: בשביל מרקס / לואי אלתוסר

 

הונידה ע'אנם

על: A half century of occupation: Israel, Palestine, and the world's most intractable conflict \ Gershon Shafir

 

יונתן מנדל

על: Israel and the apartheid: A view from within \ Honaida Ghanim 

 

ירדן ענב

על: Normalizing occupation: The politics of everyday life in the West Bank settlements \ Marco Allegra, Ariel Handel, and Erez Maggor

מאיה רוזנפלד

על: Back stories: U.S. news production and Palestinian politics \ Amahl A. Bishara

 

תמי יגורי

על: דיאלוג בקמפוס: ערבים ויהודים במרחב משותף / אריאלה פרידמן

 

לימור מעודד-דנון

על: Bioethics and biopolitics in Israel: Socio-Legal, political, and empirical analysis \ Hagai Boas, Yael Hashiloni-Dolev, Nadav Davidovitch, Dani Filc, and Shai J. Lavi

אביעד רז

על: גוף יחיד רבים: הכלכלה הפוליטית של איברים להשתלה / חגי בועז

 

גילי המר

על: תמונת מחזור: עיונים בשיח הווסת בישראל / ענבל אסתר סיקורל, סמדר נוי, ענבל וילמובסקי ודלילה אמיר (עורכות)

 

רינה נאמן

על: חוכמת בעלי החיים: מה חושבים ומרגישים בעלי החיים? / וירג'יניה מורל

 

אורי כץ

על: החיים ממש, הנה הם כאן: ספרות מחזרת אחרי כדורגל / אמיר בן פורת

bottom of page