דבר העורך

 עם או בלי מירכאות: על מקומה ומקומיותה של סוציולוגיה ישראלית | חיים חזן 

​

דורות מזה ומזה: הצעה למבט דורי על השיח הסוציולוגי

חנה הרצוג

המאמר מפתח דיון תיאורטי ומתודולוגי ביחידות דוריות כדרך לניתוח חברה ושינויים חברתיים ומציע את מושג הדור גם ככלי לסוציו-אנליזה של שיח אקדמי. ניתוח דורי, טוען המאמר, מאפשר להצביע על המורכבות, על הריבוי ועל הבו-זמניות המתקיימים בחברה. הוא מאפשר לספר את הסיפור הדומיננטי, אך יותר מכך הוא מחייב לחלץ בניתוח הסוציולוגי-היסטורי גם את קולן ואת עשייתן של קבוצות שהסמנטיקה הדורית שלהן נדחקה לשוליים, הושתקה או הועלמה. המבט הדורי מציע הסבר לעוצמה הרגשית המלווה את הדיונים על הסוציולוגיה ובתוכה. המאמר מדגים שני ממדים שבאמצעותם אפשר לפתח פרספקטיבה לניתוח יחידות דוריות בשיח הסוציולוגי בישראל: יחידת הניתוח והסדרי הזמן שהחוקרים בוחרים כבסיס למחקרם.

​

פלסטינים ויהודים בעבודה: על הסוציולוגיה של פרקטיקות עבודה בישראל ועל תרומתה להבנת הקונפליקט

אסף דר

מציאות העבודה בישראל מפגישה דרך שגרה יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל בארגוני עבודה. אף שמפגשים חברתיים אלה הם מרכיב חשוב בתשתית הדינמית של הסכסוך האתני-לאומי-דתי, הרי מרחב זה נותר עלום מבחינה מחקרית. מאמר זה מציע תכנית מחקר שיטתית של יחסי יהודים ופלסטינים בעבודה בישראל. התכנית נטועה במסורות של הסוציולוגיה של פרקטיקות עבודה, שפיתחה כלים תיאורטיים ומתודולוגיים שמתאימים במיוחד למשימה. סקירת ספרות מתת-דיסציפלינות סמוכות כמו סוציולוגיה היסטורית ופוליטית מגלה את הפוטנציאל החשוב של הגשמת תכנית המחקר המוצעת. המאמר מציג כמה מערכי מחקר אפשריים ושורה של שאלות מחקר שחשובות הן להבנת מורכבות הסכסוך והן לניסוח מחודש של יסודותיו החברתיים.

​

עבודה בשכר ומבנה המשפחה: מחקר לאורך זמן בקרב נשים יהודיות בישראל

ברברה ס' אוקן ועמליה ל' אוליבר

מחקר זה מנתח את הקשרים בין התנהגות שוק העבודה ובין מבנה המשפחה עבור נשים יהודיות-ישראליות. אנו מתמקדות בארבעה מפקדי אוכלוסין (בשנים 1995-1961) כדי לתאר שינויים שחלו בקשרים שבין המצב המשפחתי ומספר הילדים ובין עבודה בשכר ועבודה במשרה מלאה וחלקית. הממצאים העיקריים הם: קיימת מגמה חזקה של התכנסות בדפוסי התעסוקה והתעסוקה במשרה מלאה של נשים נשואות, גרושות ורווקות לאורך זמן; בקרב נשים נשואות קיימת מגמה מתונה בלבד של צמצום הפערים בתעסוקה ובתעסוקה במשרה מלאה לפי מספר ילדים. עבור נשים גרושות הפערים הללו מתרחבים עם הזמן. המסקנות העיקריות של עבודה זו הן שהתפקיד המסורתי של נשים יהודיות כרעיות כבר אינו נראה כנתון בקונפליקט עם עבודה בשכר, אולם תפקיד האמהות עדיין נראה כנתון בקונפליקט זה ללא היחלשות של ממש לאורך השנים.

​

הגירה לישראל: מיפוי מגמות ומחקרים אמפיריים 1990-2006

רבקה רייכמן

מטרת המאמר לסקור בקווים כלליים את המגמות הטיפוסיות להגירה החדשה ואת מאפייני המהגרים החדשים בישראל. הסקירה מאורגנת סביב שני צירים עיקריים שמאפיינים את גלי ההגירה לישראל מסוף שנות השמונים ואילך: הגירה בחסות חוק השבות (המוגדרת כעלייה וכוללת בעיקר מהגרים אתניים) והגירה לא יהודית (מהגרי עבודה לא אתניים בהיתר ובלא היתר, וכן פליטים מאפריקה). הדיון אודות מהגרים אתניים מתמקד בהישגים בתחום הכלכלי-חברתי של קבוצות עולים על פי ארץ מוצא. הדיון אודות מהגרים לא אתניים עוסק במיסוד התופעה של הגירת עבודה ובתוצאותיה. הדיון במסקנות מתייחס לארבעה אתגרים שנובעים מהפיכתה של ישראל למדינת הגירה הלכה למעשה, ולא עוד מדינת עלייה כהגדרתה המסורתית: (1) הגירה מברית המועצות לשעבר; (2) הגירה מאתיופיה; (3) הגירה לא יהודית בחסות חוק השבות; (4) הגירת עבודה ופליטים. כל אחד מהאתגרים האלה עשוי להשפיע על מבנה הריבוד בחברה הישראלית גם לטווח ארוך ולדורות הבאים.

​

ביוגרפיות אלטרנטיביות וההשגחה על מבט הצופה בקולנוע הישראלי

אבי שושנה

מאמר זה מציע לדון במושגים “ביוגרפיות אלטרנטיביות” ו“המבט הביוגרפי” הנלווה לביוגרפיות אלה לשם קידום הבנת האופן שבו הקולנוע משמש כאתר חשוב לכינון ולתחזוק זהויות בקרב פרטים-צופים בחיי היום-יום. מושגים אלה מוצעים בעקבות ניתוח טקסטואלי של עבודת הזהות של גיבורי סרט הקולנוע הישראלי שחור. עבודת זהות זו מתארת כיצד ההבניה של העצמי הנדונה כאן דורשת התייחסות פנומנולוגית קבועה לביוגרפיה אשר הייתה עשויה לאפיין את הסובייקט בסיכוי סביר מאוד. הדיון המסכם מציע לחבר בין מבנה עבודת הזהות של הדמויות (“ביוגרפיות אלטרנטיביות”) בסרט לבין המבט המוצע לצופים (“המבט הביוגרפי”), כדי להבין את האיכויות הטמונות בקולנוע כאתר של בקרה לתחזוק סדרי חיי היום-יום בעידן בן זמננו.

​

סכסוך ישן, מלחמה חדשה: השתנות ההקשר המוסדי של הפעלת הכוח במלחמות ישראל

אורי בן–אליעזר

בשנים האחרונות ישראל מעורבת במלחמות שאפשר לכנותן “מלחמות חדשות”, ומטרתו של מאמר זה לעמוד על הסיבות לפריצתן. הספרות המקצועית העוסקת בנושא מייחסת מלחמות אלו לחולשה ולהתפוררות מדינתית וצבאית, שמתרחשת בעיקר במדינות עולם שלישי כתוצאה מתהליכים גלובליים ומסיומה של המלחמה הקרה. מאמר זה מציג השערה אחרת, שלפיה מקור המלחמות החדשות הוא במאבקים מחודשים על זהות וריבונות. אלה מעלים תפיסות אתנו-לאומיות ודתיות שמעודדות את המלחמה, וכן מביאים לקיבוע הסדרים מבניים חדשים שמאפשרים אותה. הסדרים אלה אינם מעידים בהכרח על חולשה מדינתית או צבאית, אלא על יכולתה של מדינה גמישה להתאים עצמה למצב החדש ולפעול על פיו בשיתוף פעולה עם קבוצות בחברה. המאמר ימחיש טענה זו בהצגת הגורמים שהביאו לאינתיפאדת אל-אקצה ולשינוי התרבותי והמבני שהתחולל בישראל ואפשר אותה.

​

סימפוזיון לזכר ברוך קימרלינג:

פתח דבר: ברוך קימרלינג והסוציולוגיה הציבורית | אורי בן–אליעזר

סוציולוגיה ישראלית אקדמית וציבורית | סמי סמוחה

על האפשרות של סוציולוגיה ציבורית בעידן ניאו–ליברלי | שרה הלמן

כמה הערות על סוציולוגיה ציבורית | גדי אלגזי

 

​

​

​

​

​

​

דברים לזכרה של גלית סעדה–אופיר:

מכל העולמות: דברים לגלית סעדה–אופיר | מירב אהרון

דברים על עבודתה של ד“ר גלית סעדה–אופיר | מוטי רגב

זה לא נגמר הסיפור: דברים לד“ר גלית סעדה–אופיר | אלי ברקת

​

​