דבר העורכת | חנה הרצוג

 

לזכרו של ליאון שלף:

​

עם פטירת ליאון שלף ע"ה | שלמה דשן

סוציולוגיה שיפוטית ממוקדת - ליאון שלף בפסיקת העליון: השתקפות של חלוץ רב-תרבותי בנוף הפסיקה | אסף פורת

​

מאמרים:​

​

'אימהות', 'אבהות', 'משפחה': בין אינטואיציה להלכה פסוקה

דפנה הקר ורונן שמיר

מאמר זה עוסק בהכרעתן של שלוש ערכאות שיפוטיות בנוגע לזכותה של אם גרושה להגר ללונדון עם בנה למרות התנגדותו של האב. המאמר מנתח את ההכרעות השונות בכלים סוציו-משפטיים. הוא מתמקד בשני היבטים מרכזיים הנוגעים להכרעות בדבר משמורת ילדים. האחד - האופן שבו העכרעות אלה מושפעות מתפיסות תרבותיות עמוקות הנוגע להורות בכלל ולאימהות בפרט. השני - המידה והצורה שבהן הכרעות הנוגע למשמורת ילדים, המתמקדות במושג 'טובת הילד', נשענות על תפיסות של מומחים טיפוליים שונים, הפועלים לצדם של בתי-המשפט. ניתוח פסקי-הדין מלמד שלמרות ההבדלים ביניהם, שלושת פסקי-הדין מתבססים על תפיסה שמרנית בנוגע לתקפידה של האישה במשפחה ובחברה. המאמר מבליט את הפער בין הנוכחות התרבותית העמוקה של הבניות מגדריות של תפקידים הוריים ושל ההבנות בנוגע לטובת הילד, לבין העדר התייחסות כמעט מוחלט הן לידע סוציולוגי הנוגע למשפחה בעידן העכשווי, והן לשיח הפמיניסטי העוסק בדילמות המתעוררות בעקבות הצורך להכריע עם מי והיכן יחיו הילדים לאחר גירושי הוריהם.

​

מעמד, עדה ומפלגה בישראל

מאיר יעיש

מטרתו המרכזית של חיבור זה היא לבחון באיזה אופן, אם בכלל, השתנתה הזיקה בין השסעים החברתיים (מעמד ועדה) לבין ההתנהגות הפוליטית (מפלגה) בחברה הישראלית. מטרתו השנייה של חיבור זה היא לבחון את השפעותיה של הרפורמה הפוליטית בישראל על הזיקה בין השסעים החברתיים לבין ההתנהגות הפוליטית של הבוחר הישראלי. העיבודים הסטטיסטיים בחיבור זה מבוססים על נתונים שנאספו בישראל בשנים 1993, 1994, 1996, 1999 ו-2000, במסגרת התוכנית הבינלאומית למחקר חברתי (IISP), כאשר אוכלוסיית המחקר כוללת גברים ונשים יהודיים בני 18 ומעלה בישראל (N=4674). נמצא שעם כניסתנו לאלף השלישי, המעמד הולך ותופס מקום מרכזי במערכת הריבוד הישראלית, ומוצאו העדתי של הפרט מאבד מחשיבותו היחסית הרבה בתהליך זה. עוד נמצא ששינוי שיטת הבחירות בישראל תרם לארגון מחדש, על-פי מפתח עדתי, של יחסי הכוחות בין המפלגות הקטנות המרכיבות את גושי הימין והשמאל.

​

ריבוד חברתי וערי הפיתוח בישראל: דיון מחודש בשאלות ישנות

אירית אדלר, נח לוין-אפשטיין ויוסי שביט

מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבדוק אם סוג יישוב המגורים משפיע על ההישגים ההשכלתיים והתעסוקתיים ובאיזו מידה. בשנות החמישים נבנו בפריפריה כמה עשרות ערי פיתוח, אשר אוכלסו בעיקר בעולים מצפון אפריקה ומהמזרח הקרוב. מחקרים מראים כי ממוצע ההשכלה, הסטטוס התעסוקתי וההכנסה בערי הפיתוח נמוכים באופן משמעותי בהשוואה ליישובים עירוניים אחרים. ממצאים אלה הובילו למסקנה כי לערי הפיתוח יש השפעה מדכאת על הישגי תושביהן. אך מסקנות אלה הן נמהרות מעט. ברוב המחקרים חסר מידע על תהליכי מוביליות, והם אינם מביאים בחשבון את ההשפעות הבין-דוריות. אנו בוחנים את ההשערה כי מגורים בערי הפיתוח פוגעים בהישגים ההשכלתיים והתעסוקתיים של תושביהן. אנו מוצאים כי למגורים בערי הפיתוח יש השפעה שלילית על הסיכוי להשיג תעודת בגרות, אך לא על הסיכוי להשכלה גבוהה או על הישגים תעסוקתיים.

​

תהלוכת מוות: טקסים של מות העצמי בבית האבות

חיים חזן וטובה גמליאל

מאמר זה דן במאפייני התמודדותם של זקנים עם קרבת המוות מן ההיבט של טקסי מעבר. הטענה היא כי הנחקרים משתייכים ל"תרבות מוות", המתאפיינת בדפוסים של "ניתוק", "מעבר" ו"מיזוג", בהתאם לדגם של ואן-גנפ. ההשוואה בין טקסי הלוויה וקבורה לבין פרקטיקות יומיומיות של זקנים מציעה פרשנות מתחום הסמליות של הטקס, ומאפשרת בחינה מחודשת של גישות ומושגים מתחום הגרונטולוגיה. במוקד העיון עומד המושג "כבוד המת", השופך אור על התנתקותם ההדרגתית של הנחקרים מן המציאות. טענת המאמר היא כי הפרספקטיבה הטקסית מעניקה מסגרת אמפתית יותר להבנת מצבם של זקנים בסוף ימיהם.

​

משטר הרווחה במדינת ישראל: מגמות השינוי והשלכותיהן החברתיות

אברהם דורון

המאמר מתאר ומנתח סוגים שונים של משטרי רווחה הפועלים במדינות העולם המערבי ובישראל. החוקר אספינג-אנדרסן מבחין בשלושה טיפוסים עיקריים של משטרי רווחה: משטר רווחה ליברלי, משטר רווחה שמרני ומשטר רווחה סוציאל-דמוקרטי. תת-סוג משלים של טיפולוגיה זו הוא משטר הרווחה הדרום-אירופי. ההתפתחויות בישראל בשנים האחרונות מקרבות אותנו לדגם זה של משטר רווחה, עם כל המשמעויות הנובעות מכך. משטר הרווחה שהתפתח בישראל היה במקורו בעל אופי סוציאל-דמוקרטי. מאז סוף שנות השבעים חל מעבר הדרגתי למשטר רווחה ליברלי, אף-על-פי שהיסודות הסוציאל-דמוקרטיים והאוניברסליסטיים לא נמחו ממנו לגמרי. באחרונה התווספו למשטר הרווחה הישראלי יסודות קליינטליסטיים הכרוכים בפטרונות פוליטית, בדומה לאלה המצויים בארצות דרום-אירופה. חדירה של יסודות קליינטליסטיים למשטר הרווחה הישראלי טומנת בחובה סכנה של פגיעה בצורת התפקוד האחידה והאוניברסליסטית המאפיינת את מדינות הרווחה בארצות מרכז אירופה וצפון אירופה. המשך התפתחותן של מגמות אלה עלול לפגוע בעוצמתה ובלכידותה של החברה הישראלית בשנים הבאות.

​

מסה:​

​

הון חברתי: סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה | אילן תלמוד וויקטוריה בראט

מאמר זה סוקר את השימוש המגוון שנעשה במושג "הון חברתי" ובוחן את הפרספקטיבות השונות העולות מן השימוש במושג זה. אנו מתארים בו את מגוון השימושים שנעשו עד כה במושג "הון חברתי" בסוציולוגיה ובתחומים קרובים, אגב חלוקה אנליטית לרמה פרטנית ולרמה קולקטיבית ולדפוסי תלות מובחנים. יתרה מכך, אנו מציעים מסגרת אנליטית, הנגזרת מהסוציולוגיה של הרנטה ומן ההתפתחויות בחקר נרטיבי של יחסים, שתפזר קמעה את הבלבול הרב הקיים בשימוש הסוציולוגי במושג.