עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - אנגלית
עמוד שער | מידע לכותבים/ות | תקצירים - ערבית
פתח דבר | חנה הרצוג ועמית קפלן, עורכות-אורחות
מאמרים:
לחשוב מחדש את מושג העבודה: שפה, ידע ומגדר
המאמר מציע לחשוב מחדש את משמעות מושג העבודה מתוך התחקות אחר העולמות החברתיים המשתנים המגולמים בו, דרך מסע אטימולוגי במשמעויות המונחים עבודה, work ו־labour. המאמר סוקר את מקומן של נשים בעולמות אלו, מחלץ את קולן המושתק, ובוחן את קולן ואת חלקן בהגדרה מחודשת של מושג העבודה. המסע הגזרוני (האטימולוגי) מבהיר כיצד דובר על עבודה והתארגן ידע על העולם החברתי, וכיצד מגדור של עולם העבודה שועתק או השתנה בהקשרים חברתיים והיסטוריים. אף שנתיבי המשמעות מגוונים ואינם בהכרח ליניאריים, אחד הממצאים הוא המעבר מתפיסת עבודה כעונש וכסבל לתפיסה שלפיה עבודה היא מרכיב בסיסי בהגדרה ובמימוש אנושיותן של נשים כחלק בלתי נפרד מהגדרתה של חברה.
עדיין שקופות: מגמות והתפתחויות בהערכת תרומתן של עבודות ללא שכר לכלכלה
מאמר זה מציג סקירה עדכנית של הספרות הבינלאומית העוסקת במדידה ובהערכה של עבודות שקופות — עבודות שלא בשכר, שנעשות בעיקרן על ידי נשים. המאמר עומד על היעדרן של העבודות השקופות ממערכת החשבונאות הלאומית ומחישוב התוצר המקומי הגולמי ובוחן את מגבלותיהם של האחרונים, בין היתר מנקודת מבט פמיניסטית. עוד מציג המאמר דיון בהתפתחויות תיאורטיות ואמפיריות, באתגרים הכרוכים באיסוף הנתונים לגבי עבודות שקופות, ובמחלוקות סביב הצמדת ערך כספי לעבודות אלו. הוא מתייחס לשילובן של עבודות שקופות במחקר הכלכלי הפמיניסטי ומתרכז בהשלכותיהם של משברים כלכליים, ובהם משבר הקורונה, המאיימים להרחיב את הפער המגדרי שבביצוען. לבסוף מוצגים הסדרים שקודמו במדינות שונות בניסיון לפצות על עבודת הטיפול שלא בשכר; הסדרים אלו עודם מוגבלים בהיקפם ושנויים במחלוקת.
מחיר השקיפות: הערך הכספי של העבודה שלא בשכר – מבט משווה
מירי אנדבלד ועמית קפלן
למרות החשיבות החברתית של עבודה שאינה בשכר המתבצעת במרחב הביתי, ערכה הכספי ותרומתה אינם נכללים בחישובים הרשמיים של הפעילות הכלכלית (התמ״ג). מטרת המחקר היא לאמוד את הערך הכספי של עבודה ביתית שקופה זו הנעשית שלא בשכר. בהתבסס על סקרי הוצאות משקי בית ועל מקורות מידע משלימים, נערכה סימולציה שבה הותאמו שעות העבודה השקופה וערכן לכל פרט ופרט, נשים וגברים, על פי מאפיינים חברתיים רלוונטיים. נמצא כי הערך הכספי של העבודה הביתית נע בין 4,000 שקלים ל־6,800 שקלים בחודש, וכי השעות המושקעות בעבודה זו גבוהות פי שניים בקירוב בקרב נשים בהשוואה לגברים. ערך העבודה גבוה עוד יותר בקרב קבוצות מוחלשות. נוסף על כך, אילו נכללו שעות אלו בחישובי התמ״ג הייתה מגיעה תרומתן לחמישית עד שליש מהתוצר, ותרומתן היחסית של נשים וקבוצות מוחלשות אחרות הייתה גבוהה מכפי גודלן באוכלוסייה. המחקר מראה כי העיוורון המגדרי של המדדים הקיימים מסתיר את ערכה של העבודה השקופה ואת תרומתן הכלכלית של נשים ושל קבוצות מודרות נוספות לחברה.
אי־שוויון בתוך המשפחה בעבודה בשכר ובעבודה שאינה בשכר של בני זוג: האם מדיניות משפחתית משפיעה?
במדינות רבות מופעלים אמצעי מדיניות שמטרתם לאפשר שילוב עבודת שוק עם עבודת משפחה במטרה להגביר שוויון מגדרי. מחקר זה בוחן באיזו מידה אמצעי מדיניות שונים משפיעים על הזמן המושקע על ידי נשים וגברים בשוק העבודה ובעבודות הבית, ועל מידת השוויון בין בני זוג בשני התחומים. נבחנים שני סוגי מדיניות — כזאת המיועדת לעודד עבודת נשים וכזאת המכוונת למעורבות של אבות במשפחה. המחקר מתבסס על נתוני ISSP לשנת 2012 לגבי עמדות מגדר ומשפחה ב־30 מדינות OECD , ולהן נוספו נתונים לגבי אמצעי מדיניות שונים. ניתוח רב־רמות מראה כי מדיניות מעודדת תעסוקה קשורה לשעות העבודה בשכר של גברים ונשים, אך היא משפיעה ישירות גם על הזמן שנשים משקיעות בעבודת בית. לא נראה כי המדיניות המכוונת למעורבות גברים במשפחה משפיעה על הזמן שהם משקיעים בעבודות הבית. תרומת המחקר היא בהסבר ההשפעה של אמצעי מדיניות ייחודיים על השוויון המגדרי בחלוקת העבודה שבין עבודה בשכר לעבודה שלא בשכר.
הספרות בחנה רבות את משמעותן של רפורמות רווחה ורפורמות ניהוליות, הן עבור יחסי מדינה-אזרח הן עבור אופן העבודה במגזר הציבורי. רפורמות אלו נקשרות למגמות אחרות בשוק העבודה, במיוחד בהקשר של שינוי החוזה החברתי בין מעסיקים לעובדים. כתוצאה מכך, נטען כי מיקומים רבים בשוק העבודה הפכו פרקריים — מאופיינים על ידי עבודה שאינה יציבה, אינה בטוחה ואף פוגענית. יוצאת מהכלל היא התעסוקה במגזר הציבורי, שנחשבת בטוחה והוגנת יחסית. מטרת המחקר היא לבחון את משמעותיהן של הרפורמות הללו על פרקטיקות יומיומיות של עובדים ועובדות במגזר הציבורי. ניתוח המתבסס על 214 ראיונות עומק שהתמקדו באינטראקציות בין עובדות ועובדים המספקים שירותים חברתיים )רווחה, חינוך ובריאות( ובין לקוחותיהם מראה כי העובדות והעובדים מספקים ללקוחות משאבים בלתי פורמליים רבים. זוהי פרקטיקה שקופה, מכיוון שהיא אינה מוכרת ואינה מתוגמלת על ידי הארגון. הטענה המרכזית של המחקר היא שאספקת המשאבים הבלתי פורמליים מעידה על חלחול היבטים פוגעניים, ששויכו עד כה לעבודה פרקרית, גם להעסקה ישירה במגזר הציבורי, ולכך יש היבט מגדרי בולט.
מה שרואים מכאן לא רואים משם: מבט משולי שוק העבודה
במאמר זה נעשה שימוש במושג עבודה שקופה ככלי אנליטי לזיהוי המנגנונים המבניים המשעתקים את מעמדן השולי של נשים מזרחיות בשוק העבודה בדרום ישראל. המחקר מתמקד במאמציהן המתמשכים של נשים מזרחיות בערי פיתוח לרכוש השכלה אקדמית, לזכות בתעסוקה הולמת ולהפוך לאזרחיות המפרנסות את עצמן ואת משפחותיהן. הוא נערך בשיטת מחקר מעורבת: סקר כמותני בקרב נשים מזרחיות בחמש ערי פיתוח בנגב (n=592) וניתוח ראיונות עומק עם 23 נשים בעלות תואר ראשון מהמכללה האקדמית ספיר, שגדלו בערי פיתוח בנגב וחיות בהן. הממצאים מלמדים כי הנשים משקיעות מאמצים פיזיים, מנטליים, רגשיים וכספיים ברכישת השכלה אקדמית שתשמש כרטיס כניסה ל״משרה מסודרת״ (משרה יציבה בשכר הוגן המאפשרת לשלב בין אימהות ועבודה מחוץ למשק הבית) ותהווה אמצעי למוביליות חברתית, אולם פעמים רבות מאמציהן אינם מניבים את הפירות המיוחלים. המאמר חושף מנגנון שימור הדרה הנחווית בהצטלבות בין אתנו־לאומיות, מגדר, מעמד ומרחב בישראל, ומזהה לראשונה שדה שטרם תואר בספרות ככזה שמתקיימת בו עבודה שקופה: מרחב הלימודים האקדמיים וההכשרות המקצועיות.
רובין הוד וסופרוומן: מגדורן של עבודות שקופות בעידן הארגון תומך המשפחה
השאיפה לאתגר את ההבחנה הליברלית בין הספֵרה הציבורית הגברית ובין זו הפרטית הנשית, ואת ההיררכיה ביניהן, עומדת במרכזם של שני שיחים חברתיים בולטים: השיח על עבודות שקופות והשיח הארגוני על שילוב בין עבודה למשפחה. על בסיס ראיונות עומק עם 31 מנהלים ומנהלות בתעשיית ההייטק בישראל ביקשנו להבין כיצד המנהלים והמנהלות נשענים של שני השיחים בעבודת השילוב שלהם בין עבודה ומשפחה, במשמעות שהם מקנים לעבודה זו, ובאופן שבו הם תובעים מאחרים להכיר בתרומת העבודה המבוצעת בשתי הספֵרות ומשנים את מפת השקיפות המבחינה בין עבודה שקופה לעבודה נראית. ממצאי המחקר מלמדים כי חלוקת העבודה המגדרית עודנה משפיעה על עבודות השילוב בשתי הספֵרות, על המשמעות המגדרית שעבודות אלו מקבלות, ועל התביעה להכרה בתרומתן החברתית.
המשאבים שלה או המשאבים שלו? חלוקת העבודה הביתית במשפחות פלסטיניות בישראל
מאמר זה בוחן את המידה שבה מטלות הבית ועבודות הטיפול מתבצעות בשיתוף בין בני זוג במשפחות פלסטיניות בישראל, ובאופן שבו השכלה ותעסוקה של נשים, בהשוואה לאלה של גברים, מאתגרות את אופיין המגדרי של עבודות אלו. רוב המחקר בנושא מתמקד במדינות מפותחות חברתית־כלכלית; התופעה נחקרה פחות בהקשר של חברות במעבר, שעברו שינויים משמעותיים בהשכלה אך שומרות על הסדרים פטריארכליים בהקשר של משפחה. ניתוח רגרסיה לוגיסטית הוחל על נתוני הסקרים החברתיים משנת 2009 ושנת 2019 כדי לבחון את הקשרים בין ההשכלה היחסית של בני הזוג, התעסוקה, השכר, ועמדותיהם של גברים ונשים ובין חלוקה שוויונית של מטלות הבית והטיפול בילדים, ואת השינויים שחלו בקשרים האלה לאורך זמן. הממצאים מראים שיש עדיין הבדלים מגדריים בולטים בביצוע עבודות הבית, ומגמות השינוי לאורך זמן איטיות. עם זאת, נמצא שבמקרים מסוימים, משאבים אישיים של גברים ושל נשים — רמת ההשכלה האקדמית, הסטטוס התעסוקתי של האישה, ועמדות שוויוניות של גברים (יותר מאשר של נשים) לגבי תפקידים מגדריים בחברה — יכולים להבטיח ניהול שוויוני יותר של משק הבית.
גוונים של עבודה שקופה: תפיסות של עבודות הבית בקרב נשים חרדיות שהן מפרנסות יחידות
מחקר זה מתמקד בנשים חרדיות שהן מפרנסות יחידות במשק הבית ובוחן את תפיסותיהן לגבי עבודות הטיפול בבית ובמשפחה, ואת מידת שקיפותן של עבודות אלו כפי שהן נתפסות בכלכלת העולם המערבי. המחקר נשען על ראיונות עם נשים חרדיות העובדות בתחום ההייטק, שהן קבוצה ייחודית וקטנה במגזר החרדי. ממצאי המחקר מלמדים כי בקרב אותן נשים, תפיסת עבודות הבית היא קונפליקטואלית ומורכבת מאידיאולוגיה דתית ומהיגיון כלכלי ניאו-ליברלי. זה האחרון משפיע על שקיפותה של עבודת הבית על פי תפיסתן את העבודה בשכר. קונפליקט זה משתקף בשלוש סוגיות: תיאוריהן את סדר יומן, תפיסותיהן את עבודתן בשכר, ותפיסותיהן את עתיד בנותיהן. אפשר לראות כי ככל שנשים אלו נשאבות להיגיון הכלכלי כך גדלה מידת השקיפות של עבודת הבית בעיניהן, ולהפך. מסקנות המחקר שופכות אור על מושג העבודה השקופה בנקודת ההצטלבות בין מסורת למודרנה. כוחה של המסורת אמנם ניכר, אך היא חשופה להשלכות ארוכות טווח שעשויות לערער על מוסד המשפחה המסורתי ולהפחית מערכן של עבודת הבית עד כדי שקיפות גמורה. המחקר תורם לריבוי משמעויותיו של מושג העבודה השקופה דרך הצטלבות מיקומיהן החברתיים של נשים חרדיות בישראל.
"הסבתא הפעילה" ו"האם הטובה": סבתות ישראליות בין משפחתיות לניאו־ליברליזם
במרכז מחקרנו עומדת עבודת הטיפול של הסבתות, עבודה חיונית אך שקופה לקובעי המדיניות וגם למרבית החוקרות (אך לא למעורבות בה). בהתבסס על ראיונות עומק עם 20 נשים יהודיות גמלאיות אנו בוחנות כיצד הן מתמודדות עם הציפייה שיעזרו לילדיהן הבוגרים ויכסו את ה"גירעון הטיפולי״ שנוצר בהשפעת המדיניות ושוק העבודה בעידן הניאו־ליברלי. אנו מראות כיצד הסבתות מתמרנות בין אידיאולוגיות משפחתיות שלפיהן “צריך לעזור" ובין תפיסות אינדיווידואליסטיות כגון “זה הזמן שלי", מכוננות את עצמן כסובייקטים הפועלים להכתיב את התנאים שבהם הן נענות לציפיות, ומתוך כך מאתגרות את השקיפות של עבודתן. אנו טוענות שהניאו־ליברליזם, שיוצר צורך בעזרתן של הסבתות, מוסיף נדבך לחיזוק המשפחתיות, וזו עוזרת לתחזוק הכלכלה הניאו־ליברלית ופוטרת את המדינה מהצורך לתמוך במשפחות עם ילדים )שהיא מעודדת את הגעתם לעולם( ומאפשרת לשוק העבודה לדרוש שעות עבודה רבות יותר ומחויבות הולכת וגדלה. כך, משפחתיות ואינדיווידואליזם מייצרים מתחים ומתווכים בין הכלכלה הפוליטית לכלכלה המוסרית האינטימית, המבוססת על אהבה, מחויבות ואידיאולוגיה של “האם הטובה", וזו דורשת כעת נראות לעבודתה.
למגפה יש מגדר: עבודה שקופה בראי מחקרים בתקופת הקורונה
עמית קפלן, סוזי בן דורי וחנה הרצוג
תקופת הקורונה עונה על המאפיינים הסוציולוגיים של רגע קריטי (critical moment) — רגע הטומן בחובו פוטנציאל לשינוי הגדרות מצב חברתיות. המושג שימש אותנו כדי לבחון אם רגע משברי זה שעתק את ההסדרים המגדריים או שמא היה גם הזדמנות לשיבושם, ובאותה עת הוא שימש ככלי מתודולוגי שבאמצעותו בדקנו מה נחקר, כיצד, ומה עולה מהמחקרים. המאמר סוקר את ספרות המחקר הסוציולוגית על עבודה שקופה במרחב הביתי שפורסמה בשנתיים הראשונות של מגפת הקורונה, ובוחן את התמות המרכזיות העולות מן המחקרים הנסקרים ואת ההגיונות המארגנים שלהם. מן הסקירה עולות שלוש סוגיות עיקריות המעסיקות את המחקר: השפעת המגפה על חלוקת העבודה השקופה במרחב הביתי, ערעור והרהור על הדיכוטומיה בין הפרטי לציבורי, והשלכות המגפה על כלכלת הטיפול ועל הסיכוי להגדיר מחדש עבודה שקופה. בסיכומו של המאמר מובאות הצעות לכיווני מחקר עתידיים ולקידום מדיניות רגישת מגדר.
ביקורות ספרים:
פתח דבר | עורך מדור הספרים, תום פסח
על: להפוך עבודות שקופות לנראות: חסמים להשתלבות נשים בשוק העבודה בישראל (דוח מסכם) / עמית קפלן, טלי פפרמן, שמרית סלונים, הדס בן אליהו, חנה הרצוג, נעמי חזן, רונה ברייר גארב וגל ליפשיץ
על: חילוניות מאמינות: סוציולוגיה של אמונה בנוף החילוני בישראל / הגר להב
על: רווקות מתמשכת בציונות הדתית: דתיות ואינדיבידואליזציה במודרנה המאוחרת / ארי אנגלברג
על: דורות של תקווה: מסורת והעברה בין־דורית עם העלייה מאתיופיה / נעמי שמואל
על: הקוד האתני: קב״א, מזרחים, אשכנזים / זאב לרר
על: חמושים בלגיטימציה: הצדקות לאלימות הצבאית בחברה בישראל / עפרה בן ישי ויגיל לוי (עורכים)
על: חוק חי: שיטור וריבונות תחת כיבוש / אילת מעוז
על: שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין, והערבית בישראל / יונתן מנדל
על: 'ארכאולוגיה' של כתובת: בית, היסטוריה ובעלות בתכנון העיר הישראלית־פלסטינית / טובי פנסטר
על: להיות יהודי בגרמניה הנאצית: מרחב וזמן / גיא מירון
על: Compliance and Resistance Within Neoliberal Academia: Biographical Stories, Collective Voices \ Susan Gair, Tamar Hager and Omri Herzog
על: Sociological Theory for Digital Society: The Codes That Bind Us Together \ Ori Schwarz