תקצירים - אנגלית
תקצירים - ערבית
מבוא:
סוציולוגיה של בריאות וסביבה בישראל | איתי גרינשפן, תמי סגיב־שיפטר, מיה נגב, נדב דוידוביץ׳
ריאיון:
מאמרים:
כמו קהילות ילידיות אחרות בעולם, גם קהילות בדואיות בישראל מתאפיינות בשיעורים גבוהים מאוד של חולים בסוכרת מסוג 2 ושל סיבוכים מהמחלה, ובשיעורים נמוכים של הצלחה טיפולית. באמצעות סקירת ספרות ביקורתית אנו מציעות טיפולוגיה של הגישות העיקריות העומדות בבסיס העיסוק הסוציולוגי בסוכרת מסוג 2 בקרב מיעוטים אתניים: גישה רפואית־אינדיווידואלית, גישת ״מיעוטים במעבר למודרניזציה״, וגישת שאנו מכנות “סוכרת כסימפטום של אי־שוויון״. בהתבסס על ניתוח בגישת האינטראקציוניזם הפרשני של 49 ראיונות עם נשים וגברים מהקהילה הבדואית לגבי התמודדותם עם המחלה, אנו מראות כיצד גישת הסוכרת כסימפטום של אי־שוויון מאפשרת להמשיג באופן אלטרנטיבי מושגים כמו מחלה כרונית, בריאות, ויחסי אדם-קהילה-מקום; להבין כיצד יחסי הגומלין המורכבים בין מדיניות הבריאות בישראל ותנאי החיים של הקהילה מעצבים את האתגרים הייחודיים של הקהילה הבדואית בישראל בהתמודדותה עם המחלה; ולפתח קווים מנחים להתערבויות, במטרה לשפר את ההתמודדות עם סוכרת בקרב קהילות בדואיות בישראל.
טעמים סביבתיים, פעילויות בטבע, והתרומה הנתפסת של השהות בטבע לבריאות
נסרין פארס, שולה גולדן, מיה נגב
חשיפה לסביבות טבעיות יכולה לקדם בריאות פיזית ונפשית, אך מעטים המחקרים שבחנו תפיסות לגבי תרומת הטבע לבריאות. בד בבד, מחקרים סוציולוגיים מראים שגישות לטבע מתחלקות לטעמים בורדיאניים סביבתיים שונים. מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון טעמים ותפיסות לגבי תרומת הטבע לבריאות בהר הכרמל. המאמר מציג סקר שנערך בקרב 703 מבקרים ותושבים יהודים, דרוזים ומוסלמים בהר הכרמל. הממצאים מעידים כי כלל המשתתפים תפסו את השהות בטבע כתורמת לבריאות, אך דרוזים ומוסלמים תפסו אותה כתורמת יותר, ומבקרים בכרמל תפסו את התרומה כרבה יותר מאשר תושבי האזור. מהמחקר עולה שטעמים סביבתיים ועמדות כלפי שמירת טבע קשורים לתפיסה של תרומתו לבריאות הפיזית והנפשית, ונמצא קשר חיובי מובהק בין טעמים סביבתיים של “נוף וחוף״ ו״חי וצומח״ ובין תפיסת התרומה לבריאות. ניתוח גורמים של היגדי בריאות הניב שלושה גורמים: טבע תורם לבריאות נפשית, טבע תורם לבריאות פיזית, ובילוי בטבע תורם לבריאות נפשית יותר מבילוי בעיר. ממצאים אלו יכולים לתרום לניהול המרחב הביוספרי כך שיאפשר לכלל האוכלוסייה שהות מיטיבה בטבע, למשל באמצעות שיתוף תושבים ומבקרים בקבלת החלטות לגבי גישה לטבע, תשתיות ומדיניות.
היש בסביבה נציג לבריאות הציבור? הפוליטיקה של הסביבה כפוליטיקה מחוללת משילות
בעשורים האחרונים של המאה העשרים החלה רווחת תפיסה שלפיה יש לשתף את הציבור בזירות משילוּת וקבלת החלטות בתחומים שונים. התפיסה הביאה לתהליכים כגון מיסוד תהליכי ערעור והתייעצות שבהם מעורבים אזרחים, שילוב שחקנים חוץ־ממסדיים כנציגי ציבור לגיטימיים והתפתחות זירות משילות חדשות. המאמר בוחן מה אִפשר את תהליכי השיתוף האלה ואת הפיכתם של שחקנים חוץ־ממסדיים לנציגי ציבור לגיטימיים בעלי עוצמה. בהתבסס על שני מקרי בוחן היסטוריים של מאבקים אזרחיים בוחן המאמר את זירת התכנון וסוגיות של בריאות וסביבה בישראל. מניתוח ראיונות ותצפיות ומסקירת מסמכים וקטעי עיתונות עולה כי אקטיביזם סביבתי הפך את הבריאות והסביבה לסוגיות פוליטיות ואת ארגוני הסביבה לנציגי ציבור לגיטימיים. לטענתי, בין הפוליטיקה של הסביבה ובין הסביבה הפוליטית מתקיימים יחסים דיאלקטיים של שינוי ומיסוד. אקטיביזם סביבתי משנה את זירות המשילות, והשינויים המתמסדים בזירות המשילות מובילים לשינויים באסטרטגיות הפעולה. הבנה היסטורית של תהליכים אלו, שאותם אני מכנה פוליטיקה מחוללת משילות, עשויה לתרום לקידום סוגיות של בריאות וסביבה בהווה ובעתיד.
מדע אזרחי ושיתוף ציבור בסוגיות בריאות וסביבה: המקרה של סקר גז הראדון בבתי ספר
מדע אזרחי הוא סוגת מחקר המשלבת אזרחים מתנדבים בביצוע מחקר מדעי ויוצרת הזדמנויות לערב את הציבור במדע. מאמר זה בוחן כיצד עקרונות המדע האזרחי פועלים לקידום יתרונות לבעלי עניין שונים, ובכללם המשתתפים, המדענים והחברה בכללותה, במסגרת סקר הראדון — פרויקט מדע אזרחי לזיהוי ומדידה של ריכוזי גז ראדון במבנים בישראל. למאמר שתי מטרות מחקר. מטרתו המדעית היא למדוד את ריכוזי הראדון במבנים בישראל ולבחון את היתכנות מיפוי הראדון באמצעות מדע אזרחי. מטרתו החינוכית היא להבין מהם תהליכי הלמידה שעברו תלמידי בתי ספר שהשתתפו בפרויקט, שכלל התנסות במחקר, עריכת מדידות וניתוח נתונים. מתודולוגיית המחקר מבוססת על ראיונות עם המורות והמורים שהפעילו את סקר הראדון בבתי הספר (n=8) ועל שאלוני משוב של התלמידים (n=112). המאמר מתאר את הגברת המודעות בקרב תלמידים לנושאים סביבתיים ואת הפיכתם לסוכני שינוי בחברתם המקומית. ממצאים אלו מדגישים את חשיבות המדע אזרחי למיפוי ראדון בישראל, להעלאת מודעות סביבתית, לפיתוח למידה חווייתית וללקיחת אחריות אישית, וכן את האתגרים שבמיזמים כאלה.
בעשורים האחרונים משמש עקרון הזהירות המונעת כלי חשוב בעיצוב רגולציית בריאות וסביבה, במיוחד כשזו מבוססת על ידע מדעי שנוי במחלוקת. לפי עיקרון זה, אם פעולה מעלה חשש לפגיעה בבריאות וסביבה יש לנקוט אמצעי זהירות גם אם טרם אושש מדעית קשר סיבתי בין הפעולה להשלכה הבריאותית השלילית. במחקר זה ביקשנו להסביר את השימוש בעקרון הזהירות המונעת ברגולציית בריאות וסביבה באמצעות תיאוריית חברת הסיכון ותיאוריית עבודת גבול ואובייקט גבול. בחנו כיצד מומחים מתייחסים לעיקרון ולידע המדעי שביסודו, בהתבסס על מקרה בוחן של סיכוני קרינה בלתי מייננת מטלפונים סלולריים בישראל. אספנו נתונים ממסמכים, מתצפית משתתפת ומ־ 21 ראיונות עומק מובנים למחצה עם מומחים. הממצאים מראים כי העיקרון משמש אובייקט גבול ובסיס לשיתוף פעולה, הגמיש דיו כדי לאפשר שילוב בין צמצום להרחבה של ידע מדעי בעיצוב רגולציה. הכרה בערך האסטרטגי שבעקרון הזהירות המונעת, ששילובו מתאפשר באמצעות שימוש בו כבאובייקט גבול, משמשת למומחים מצפן בעיצוב רגולציה ומאפשרת להשתיתה על ידע מדעי שנוי במחלוקת בשם הבריאות.
מה הם הגבולות של בריאות־אחת? חקר מקרה הברוצלוזיס בנגב
ברק חרמש
בריאות־אחת היא פרדיגמת מחקר התערבותית לבחינת הקשר בין מחלות, מערכות אקולוגיות ומדיניות, שמטרתה לחצות גבולות אינטרדיסציפלינריים בין הרפואה, הווטרינריה ושמירת הסביבה. מבקריה טוענים כי היא מתעלמת מגורמים חברתיים שברקע המחלות. מחקר זה בוחן אילו גבולות נבדקים במסגרת הפרדיגמה ואילו נזנחים, באמצעות ניתוח עבודות גבול שנמצאו בחקר מקרה של מחלת הברוצלוזיס, הפוגעת בקהילות הבדואיות בנגב ונחקרת לרוב באמצעות בריאות־אחת. המחקר נערך במהלכו של מבצע לצמצום המחלה בשנים 2014–2017. רואיינו בו קובעי מדיניות, עובדי בריאות ומגדלי צאן, נערכו תצפיות במוקדי קבלת החלטות ובמכלאות צאן, ונותחו מסמכי מדיניות ועיתונות. מניתוח איכותני תמטי עולים ארבעה גבולות — גיאוגרפי, פרופסיונלי־פוליטי, דיסציפלינרי והשתתפותי — המאפשרים לבחון הנחות יסוד שבבסיס הפרדיגמה: התיחום הגיאוגרפי, ההפרדה בין המקצועי לפוליטי, תפקידי השחקנים וריכוזיות המדיניות. המאמר מציג רבדים חברתיים ופוליטיים של חולי שאינם נחקרים במסגרת גבולות בריאות־אחת, וממסגר מחדש את הגורמים למחלות זיהומיות, ליחסי אמון מעורערים ולחלוקת כוח בלתי צודקת. בכך הוא מוציא את בריאות־אחת אל העולם שמחוץ לכותלי האקדמיה.
מודלים של שיתוף פעולה בבריאות הציבור כגון “בריאות בכל מדיניות״ נתקלים תדיר במכשולים. תוכניות לקידום בריאות שמביאות בחשבון את השפעת הסביבה על הבריאות מספקות הזדמנויות ללמוד כיצד העוסקים הפרופסיונליים בתחום מתמודדים עם המכשולים הללו בזמן אמת. במחקר זה השתמשנו בגישה האנליטית הסוציו־טכנית “מן האמצע החוצה״, המדגישה את חשיבותם של שחקני אמצע — בעלי עניין הממוקמים בין קובעי המדיניות לציבור — להפצת מדיניות, לחדשנות ולשותפות. באמצעות תצפית משתתפת בפורומים שבהם התעצבה התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים בישראל, ראיונות עם 30 בעלי עניין וניתוח מסמכים, בחנו שלושה היבטי השפעה מן האמצע החוצה: כיווני ההשפעה — למעלה, למטה ולצדדים; אופני ההשפעה — אפשור, תיווך ואיגוד; ומנגנוני ההשפעה — יצירת סוכנות וחיזוק היכולת לפעול. הניתוח מתמקד במרחבים ביורוקרטיים חמקמקים שבהם שחקני האמצע מעצבים מדיניות, מנתבים מימון ומטפחים המשכיות. מסקנתנו היא ששילוב גישה הפועלת מן האמצע החוצה בתחומי בריאות וסביבה יכול לתרום להבנה של זירות וכלי מדיניות ולגלות סוכני שינוי חשובים במסגרת ההתמודדות עם אתגרי שינוי אקלים, קיימות ובריאות.
השפעת צפיפות אוכלוסין על בריאות הציבור בישראל: המצוי, הרצוי והצפוי
אלון טל, יערה צעירי
בשנים האחרונות חלה עלייה חדה במספר האנשים המתגוררים בישראל. השפעתה השלילית של הצפיפות על בריאות הציבור באה לידי ביטוי בארבעה הקשרים: מחסור בתשתיות טיפול לחולים, שגורם לירידה באיכות השירותים; מחסור בכוח אדם רפואי (רופאים וצוות סיעוד) לנוכח העומסים הגוברים; סיכון מוגבר למחלות מידבקות; ופגיעה בבריאות הנפש כתוצאה מאי־נוחות בחברה צפופה. המאמר מתאר את התופעות האלה בישראל, סוקר את הניסיון בעולם ומונה את הסיכונים הבריאותיים העיקריים הנובעים מקצב הגידול המהיר באוכלוסיית ישראל. אמנם אפשר ואף צריך לנקוט מדיניות שתקטין ככל האפשר את השפעתה השלילית של הצפיפות על בריאות הציבור בישראל, אולם ייתכן שלנוכח מגבלות תקציביות ואתגרים מעשיים, אותן תופעות קשות עלולות להימשך ואף להחמיר. לפיכך, במקביל לצעדים של ״אדפטציה״ המיועדים לאפשר למערכת הבריאות להסתגל לצפיפות האוכלוסין החדשה, יש לקדם צעדי מדיניות מוחשיים להפחתת הפריון בישראל. רק יציבות דמוגרפית עשויה לתת פתרון לטווח הארוך לבעיית העומסים במערכת הבריאות הישראלית.
מפגשים סביב ספרים:
דלתיים סגורות לרווחה: אלימות שלטונית כלפי אמהות וילדים / אסתר הרצוג
ביקורות ספרים
על: בת של מי את? דרכים לדבר פמיניזם מזרחי / יאלי השש
על: מגוונים את מגדל השן: דור ראשון להשכלה אקדמית / מוטי גיגי, סיגל נגר־רון ותמי רזי (עורכים)
על: בין הבית לרחוב: היעדר ביטחון דיורי בישראל / שלומית בנימין
על: Fighting for Dignity: Migrant Lives at Israel’s Margins / Sara S. Willen
על: לא מרימים ידיים: מחאות ואלימות כלפי המדינה בישראל / יאיר יאסן
על: The Past Can’t Heal Us: The Dangers of Mandating Memory in the Name of Human Rights \ Lea David
על: Colonialism and Modern Social Theory \ Gurminder K. Bhambra and John Holmwood
על: שלטון האושר: איך מדע האושר שולט בחיינו / אדגר קבאנאס ואווה אילוז
על: שיטת הערבה: אנתרופולוגיה של טבע, תרבות וחקלאות / לירון שני
על: קניון עזאזל: ג'יפאות, צרכנות ולאומיות בסְפר המדבר / אסף חזני